תפריט נגישות
שנה גודל טקסט וצבעים:
אתה נמצא כאן:

מהי טכנולוגיה נגישה

תפיסת העיצוב הנגיש (המכונה גם: עיצוב מככיל) היא הבסיס להנגשת טכנולוגיות מידע. האמצעים הטכנולוגיים צריכים להיבנות כך שיתאימו לשימושם של אנשים עם כל סוגי המוגבלות, ובאופן שיציע להם מגוון של אמצעי קלט ופלט המותאמים ליכולתם התפקודית.

לעיתים מוצר טכנלוגי מעמיד חסמים בפני אנשים עם מוגבלות ומונע מהם קבלת שירותים ומידע במקום להקל עליהם. נוהגים לחלק את החסמים באמצעי השירות הטכנולוגיים לארבעה סוגים:

חסמי תפיסה

חסמי תפיסה יוצרים מצבים שבהם חלק מהמשתמשים מתקשה לתפוס (perceive) מידע באמצעות החושים. לדוגמה, עיוורים וכבדי-ראייה מתקשים, או אינם יכולים, לקרוא טקסטים ולראות אלמנטים גרפיים. חירשים וכבדי-שמיעה אינם יכולים להאזין לערוץ השֵמע בסרטונים, בקטעי אנימציה ובהרצאות מקוונות. עיוורי-צבעים מתקשים להבחין במידע המועבר באמצעות שילובי צבעים מסויימים.

חסמי תפעול

חסמי תפעול יוצרים מצבים שבהם נבצר מחלק מהמשתמשים להפעיל את המערכת בשל אי-התאמה של אמצעי הקלט (מקלדת, עכבר, מסך מגע וכיוצא באלה) ליכולותיהם הפיזיות. לדוגמה, אנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים יתקשו בהפעלת עכבר או בהפעלת מקלדת. אנשים נמוכי-קומה יתקשו להגיע לכפתורים בעמדות מידע גבוהות, ויש דוגמאות רבות נוספות.

חסמי קוגניציה

חסמי קוגניציה או חסמי הבנה יוצרים מצבים שבהם חלק מהמשתמשים מתקשה להבין איך לתפעל את המערכת, איך להתמצא בה או את התכנים המוצגים בה. לדוגמה, אנשים עם דיסלקסיה מתקשים להתמודד עם טקסט ארוך ומורכב הכולל תכנים שאינם מאורגנים היטב. אנשים עם הפרעות-קשב יתקשו לתפקד באתר אינטרנט הכולל אנימציות רבות המסיחות את הדעת.

חסמים טכנולוגיים

היבט זה של נגישות לאינטרנט נוגע ליציבות ולסטנדרטיות של החומרה והתוכנה. הנחת העבודה היא שלקוחות עם מוגבלות עושים שימוש באמצעי עזר טכנולוגיים כדי להפעיל את המחשב (כגון תוכנות הקראה, תוכנות הגדלה, מקלדות מיוחדות וכד'). אי-עמידה בתקנים גורמת לחלק מהמשתמשים להיתקל שוב ושוב בבעיות בעת הגלישה באתר. למשל, קידוד התווים המכונה "עברית ויזואלית" (או "עברית חזותית") אינו מאפשר פעולה תקינה של טכנולוגיות מסייעות המקריאות טקסטים עבור עיוורים ולקויי ראייה.

אילו טכנולוגיות שרות צריכות להיות נגישות?

  • אתרי-אינטרנט
  • מידע הנמסר ללקוחות כחלק מהשירות  (מכתבים, חשבונות וכד')
  • דואר אלקטרוני והמסמכים המועברים דרכו (חשבוניות, מצב חשבון, פרסומות ופרסומים הנשלחים ללקוחות כחלק מהשירות)
  • עמדות מידע (בקופת חולים, בבנקים, במשרדי ממשלה וכולי)
  • עמדות שירות (כספומטים, עמדות למִמכּר כרטיסים, עמדות תשלום בחניונים)
  • מכשירים אוטומטים (מכשירים למִמכּר מזון ומשקאות, מכשירים לפריטת כסף)
  • שילוט אלקטרוני (בטרמינלים, במרכזי שירות, באוטובוסים)
  • טלפונים ציבוריים
  • מערכות IVR
  • תוכנות DeskTop המשמשות לקוחות
  • תוכנות סלולר (Apps) המספקות מידע ושירות ללקוחות